הרבה בנות מספרות שיש להן חברות טובות,
אבל הן לא יודעות איך להציב מולן גבול
מבחוץ זו נראית חברות קרובה:
✅ הן ביחד בהפסקות
✅ נפגשות אחר הצהריים
✅ לפעמים אפילו ישנות אחת אצל השנייה
כשמסתכלות מהצד, זה נראה שאין אתגר,
אבל בפועל, לא מעט נערות מספרות:
– שהן לא באמת באות לידי ביטוי בקשר
– שעושות מה שהחברה אומרת
– קשה להן להגיד לא
– מרגישות לחץ כשהן כן מנסות להציב גבול
– חוששות שהחברה תכעס, תתנפל ותתרחק
וככה, לאט לאט, הן לומדות לוותר על עצמן,
וחושבות שהצרכים שלהן פחות חשובים
יש בזה תסכול גדול,
ולפעמים גם סבל
כי כל אחת רוצה להיות מי שהיא,
בטח בתוך קשר קרוב
לרוב, אלו בנות שיודעות להקשיב ולהכיל.
יש בהן רגישות גבוהה לאחרות,
וקשה להן להגיד:
"לא בא לי", "אני לא יכולה", "חשוב לי משהו אחר עכשיו"
הן כן יודעות מה הן רוצות.
זאת אומרת שהן מחוברות לעצמן
אבל מפחדות לפגוע, להיעלב ולאבד את החברות
לפעמים זו חברה שרוצה להיות איתן כל הזמן
לפעמים זה לחץ לעשות או ללכת לאנשהו
ולפעמים זו פשוט הרגשה שאין באמת מקום
לרצונות, לצרכים, לרגשות, לדעה שלהן.
אז גם כשמבחוץ זה נראה כמו חברות קרובה,
מבפנים הרבה פעמים יש ויתור, אשמה ולחץ
חשוב לי להגיד שיש מה לעשות עם זה
ובגילאי חטיבה ותיכון
כשמערכות יחסים נעשות מורכבות יותר,
היכולת להציב גבול, להעביר מסר, ולהישאר נאמנה
היא מיומנות רגשית קריטית.
גם בנות חברותיות,
פעילות ובולטות בכיתה או בתנועה
מספרות על ההתמודדויות האלה לא פעם.
זה לא אומר שמי שמתמודדת עם זה
לא טובה, לא חברותית או לא מצליחה.
להיפך – זה מאפיין בנות רגישות,
ובנות שחותרות להרמוניה ושלום.
אפשר גם להגיד שבמידה מסוימת
זה מאפיין נשים בכלל, לא?
חלקנו (אם לא כולנו) גדלנו על להיות עדינות, נעימות ומתחשבות
אם זיהית כאן התנהגויות מוכרות,
תדעי שזה נפוץ ושיש איך להתמודד עם זה
בפוסט הבא אשתף בכמה דרכים להתמודדות
מכל הלב, שירן ❤️
