לכולן כבר יש חברות. מה איתי?

יכול להיות שאת רואה
בנות יחד, צוחקות, מדברות, קובעות,
ואת מרגישה שאין לך מקום.

ככה המוח פועל –
מספיק שהוא רואה שתי בנות שמדברות
או חבורה של בנות,
הוא מסיק שכבר הקשרים נוצרו
ושאין יותר מקום.

אבל את לא באמת יודעת מה קורה בחבורה

את לא באמת יודעת מה טיב החברויות האלה,
ומה קורה שם באמת.

אני מכירה הרבה בנות
שלא נמצאות בקשרים אמיתיים,
ומחכות להכיר חברות חדשות.

וחוץ מזה, לא פעם, גם כשבנות נמצאות בחברויות איכותיות,
הן עדיין רוצות להכיר בנות, להתחבר ולהרחיב את המעגל.

לי בתיכון היו שתי חבורות והיו לי 10 חברות.
הייתי מרוצה מהחברויות שלי,
ועדיין, כשיצא לי לדבר עם מישהי חמודה שנראתה לי מתאימה,
לא עצרתי את ההיכרות איתה כי יש לי "מספיק חברות".

אין דבר כזה "מספיק חברות"

כי כל חברה היא שונה.
כל חברות היא קצת אחרת,
וכשיש חיבור והתאמה,
זה מה שקובע.

ככה שגם אם את רואה בנות ביחד,
ונגיד שטוב להן,
זה לא אומר שאין מקום גם לך.

יש לך מה להביא לקשר.
יש לך אופי, ייחודיות, תחומי עניין, גישה וסיפור משלך.
ואולי דווקא החיבור איתך הוא משהו שמישהי אחרת רוצה.

ולכן, גם אם כרגע נראה לך שכולן כבר הסתדרו –
אל תחליטי בשבילן שהן לא רוצות להכיר אותך.

וגם אם באמת יש להן חברות טובות,
אין מגבלה על מספר החברויות שאפשר ליצור.

אפשר להכיר תמיד –
בכיתה, בשכבה, בחוג, במגמה, בתנועה,
ובכל מקום חדש שתגיעי אליו.

ואפילו אם עבר זמן מתחילת השנה –
זה ממש לא מאוחר.

אני מכירה בנות שהרגישו שייכות באמצע שנה,
וכאלה שהכירו בסוף שנה – בחזרות, ואפילו במסיבת סיום.

אז בפעם הבאה שאת רואה חבורה של בנות וחושבת
"אין לי מקום שם",
תזכרי שאת לא באמת יודעת מה קורה שם.

יכול להיות שיש שם מישהי
שממש מחכה להכיר חברה כמוך

"כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם" (שלמה ארצי)

נ.ב
אם את מרגישה לבד בכיתה,
בפוסט הבא
נדבר על ההבדל בין להיות לבד לבין להרגיש לבד,
ומה אפשר לעשות כשהלבד הזה כבר מתחיל להכביד.

לחיי האפשרויות וההיכרויות שמחכות לך 💘
מכל הלב, שירן